יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד 2024 – נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה
"...באביב 1945, נדמו קולות וזוועות מלחמת העולם השנייה, ואנו, שרידי יהדות אירופה, יצאנו ממחנות המוות ומגאיות ההריגה, אחד מעיר ושניים ממשפחה, מוכים ומרי נפש, מיותמים, ללא קהילה וללא בית, ובלי נפש קרובה המחכה לנו ברחבי תבל.
המלחמה הסתיימה, אך אנו תהינו, נבוכים וכואבים, האם אחרי חשכת הגטאות, רכבות המוות ומחנות הריכוז וההשמדה, נהיה עוד מסוגלים להחיות בקרבנו את פתיל החיים, לאהוב, לעבוד, להקים משפחות ולציין ימי חג ומועד?
אנו לא נהפכנו לשונאי אדם ולשוחרי נקם על דם נקיים. זוהי עדות ניצחת לערכי המוסר הטבועים בהוויית עמנו עתיק היומין, ולאמונה ברוח האדם ובהשגחה. אנו בחרנו בחיים. שיקמנו את עצמנו, השתלבנו במאבק להקמת מדינת ישראל ותרמנו לחברה בישראל ובארצות ההגירה השונות שאליהן הגענו."
- (מנשר הניצולים הוקרא לראשונה ע"י ניצול השואה צבי גיל, עיתונאי וניצול שואה).-
ביום כ"ז בניסן חל ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה המוקדש להתייחדות עם זכר השואה, שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה בימים ההם. לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שיצוין השנה ביום 6 במאי 2024, מפרסמת הרשות לזכויות ניצולי שואה נתונים עדכניים על ניצולי השואה החיים בישראל ופעילות הרשות למענם :
בישראל חיים ערב יום השואה 133,362 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, הנמנים על שלוש קבוצות עיקריות על פי החוק :
קבוצה זו כוללת את אלו המקבלים מענק רבעוני של קרן סעיף 2 מטעם ועידת התביעות בסך 2,001 אירו לרבעון. הרשות משלימה את הקצבה הנ"ל עד לגובה הקצבאות של שורד שואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
נוסף על אלה הרשות מטפלת גם בנכי המלחמה בנאצים על פי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד – 1954. קבוצה זו של מי שלקו בנכות, בתקופת מלחה"ע השנייה, עקב שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית או ביחידות שלחמו במחתרת נגד הנאצים, מתמעטת והולכת מפאת גילם המתקדם של חבריה (גילם הממוצע הינו 98!) והיום עומדת על 174 נכי לחימה בנאצים בלבד.
2,366 ניצולים המקבלים רנטה מגרמניה לפי חוק הפיצויים הפדראלי הגרמני (BEG) מקבלים מענקים נוספים מהרשות בסך 2,810 ש"ח בכל רבעון.
ניצולי השואה החיים איתנו היום, היו ילדים בזמן השואה
כ-96% מניצולי השואה היו ילדים (מתחת לגיל 18) בזמן השואה – נולדו אחרי שנת 1928. הגיל הממוצע של ניצולי השואה עומד כיום על 87, המבוגרת בהם ילידת טוניס בת 111, הצעירים ביותר בני 78, שנולדו כעשרה חודשים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. כ-61% מכלל ניצולי השואה בישראל הן נשים .
תקציב הרשות בשנת 2023 – 5.5 מיליארד ₪
בשנת 2023, העניקה הרשות תגמולים, מענקים והטבות בסכום של למעלה מ-5.5 מיליארד ₪, מתוכם כ-4.2 מיליארד ש"ח כתגמולים ומענקים ישירים לניצולים; ובמסגרת זו פעלה להביא את כלל השירותים עד לביתם של הניצולים.
הרחבת פעילות הרשות למען הניצולים – פתיחת 12 מרכזים ניידים חדשים ובסה"כ 25 מרכזים ניידים
הרשות פועלת בשלושה סניפים מרכזיים בתל אביב, בירושלים ובחיפה, שם מתגוררים מרבית ניצולי השואה: חיפה היא העיר שבה מתגוררים מרבית הניצולים (9,060), אחריה ירושלים (8,468) ותל אביב (7,033); ולאחריהן אשדוד (6,747), נתניה (6,642) ובאר שבע (5,633). באזור הקריות בצפון חיים קרוב ל-8,990 ניצולי שואה.
נוסף על הסניפים הקבועים הפתוחים כל יום לשירות ניצולי השואה ומרכז המידע הטלפוני, הרשות מפעילה 25 מרכזי מידע ניידים ברחבי הארץ, מתל-חי בצפון ועד אילת בדרום. בשנת 2023 נפתחו שמונה מרכזים חדשים ביישובים שבהם עלה הצורך להנגיש את השירות לניצולי השואה: בקריית ביאליק, מרכז הנותן מענה לניצולי השואה תושבי הקריות, בתל-חי, בכרמיאל, בנוף הגליל, בחולון, ברמת-גן, במודיעין ובקריית-גת. מתחילת 2024 נפתחו ארבעה מרכזים נוספים בראשון לציון, בני-ברק, גבעתיים ואור יהודה.
בשל מצבם הרפואי של הניצולים, גילם והיותם מרותקי בית ברבים מהמקרים, הרשות פועלת להנגשת השירותים והזכויות עד הבית, אם באמצעות מרכזי המידע הניידים והרחבתם בהתאם לביקוש ולצורך, ואם באמצעות שירותים המגיעים עד הבית ממש.
-כך, בשנת 2023 קיימה הרשות:
ועוד קצת נתונים סטטיסטיים :
כ-35,436 מניצולי השואה הם ילידי אירופה, מתוכם 13,881 ילידי רומניה המהווים את הקבוצה הגדולה ביותר בקרב ניצולי השואה (39%). 4,965 ילידי פולין (14%), 3,579 יוצאי בולגריה (10%), 1,645 ילידי הונגריה (4.6%), 5,647 ילידי ברית המועצות לשעבר (15.9%), ו-1,016 נולדו בגרמניה (2.8%).
3,261 הם יוצאי תוניסיה אשר היו תחת כיבוש נאצי ורבים מהם נשלחו למחנות כפייה ועבודה; וכן 3,345 יוצאי לוב שחלקם נשלחו למחנות כפייה ועבודה, ורבים חוו בריחה מחמת הפחד.
9.1% מהמוכרים ברשות עלו לארץ עד לסוף שנת 1948, 46% (61,939) עלו עד סוף שנות ה-50 ו-35.6% (47,470) עלו ארצה משנת 1989 במסגרת גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר.
למעלה מ-92 אלף מהמוכרים ברשות, מפאת גילם המבוגר ותלאות החיים, מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי ברמות סיעוד שונות ורבים אחרים מרותקים לביתם. ניצולי שואה סיעודיים ברמות הגבוהות זכאים לתוספת 9 שעות סיעוד המשולמות על ידי הרשות וועידת התביעות. החל מ-2023 משולמת תוספת שעות סיעוד (1,200 ₪ בחודש ב-2023 ו-1,500 ₪ מ-2024), לניצולים סיעודיים ברמות נמוכות יותר, וזאת כחלק מפרויקט משותף של הרשות יחד עם ועידת התביעות להגדלת שעות הסיעוד, במסגרת הסכם שנחתם עם ממשלת גרמניה על הגדלת הסיוע ל-14,000 ניצולי שואה אשר עד כה לא קיבלו את הסיוע הנוסף.
תשלום לאלמנים/ות, טיפולים רפואיים ותמיכות במוסדות ציבור
לצד התשלומים לניצולי השואה ולנפגעי התנכלויות אנטישמיות, הרשות משלמת קצבאות חודשיות ל-17,352 אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה, נכי רדיפות הנאצים לכל ימי חייהם.
מלבד תשלומים ישירים, הרשות מממנת מדי שנה פטור מלא על תרופות, מתקצבת תוספת שירותי סיעוד ומשלמת עבור טיפולים רפואיים וציוד רפואי בעלות של למעלה מ-1.37 מיליארד ש"ח.
בשנה החולפת תמכה הרשות במוסדות ציבור העוסקים בתחום הסיוע לניצולי שואה בסכום של למעלה מ-20 מיליון ₪, בין היתר עבור מועדונים חברתיים שמפעילות עמותת עמך וארגון פליטי ונפגעי השואה, עבור קבוצות טיפוליות שמפעיל מרכז אלה, וכן ליווי פרטני באמצעות עובדות סוציאליות של הקרן לרווחה ושל עמותת ניניצ'ופ, ובהנגשת דירות באמצעות עמותת לתת ועמותת הקרן לרווחה. בימים הקרובים יאושרו התמיכות לשנת 2024.
זוועות ה-7 באוקטובר הציפו אצל רבים מניצולי השואה טראומות עבר, רבים מהם חוו מחדש חרדה ופחד, תחושה של היעדר הגנה ואובדן בטחון אישי, גם כשלא נחשפו באופן ישיר לאירועים. קשה משמעותית מצבם של הניצולים בעוטף עזה ובאזורי העימות שנתלשו מביתם, לרוב ללא המטפלים הסיעודיים, ועברו לבתי המלון או לבתי קרובים.
ניצול שואה אחד, מר משה ריידלר זכרו לברכה, נרצח בשבת השחורה. מר ריידלר שרד את השואה ברומניה כילד, ללא משפחה, ולפני מספר שנים עבר לגור ליד בני משפחתו ביישוב חולית שבעוטף עזה. מר ריידלר נרצח באכזריות בגיל 91, ביחד עם המטפל שלו, בביתו בקיבוץ.
ניצולי שואה רבים מצאו את עצמם שוב במעגל האסון והאבל, כשאיבדו ילדים או נכדים שנרצחו או נחטפו לעזה, או חיילים שנפלו בקרבות.
בעקבות המלחמה, מאות ניצולים נתלשו כאמור מסביבתם המוכרת, ופונו למלונות, לבתי אבות, לדיורים מוגנים או לבתים של בני משפחה.
בראי האירועים הקשים וההבנה למצבם הייחודי של ניצולי השואה, פעלה הרשות מהשבוע הראשון למערכה, ליצירת קשר אישי ומיידי עם כל ניצולי השואה תושבי העוטף, ובהמשך עם ניצולי השואה שפונו מיישובי הצפון: מספר ניצולי השואה תושבי עוטף עזה עמד ערב המלחמה על 554 ניצולי שואה, וכן 315 נפגעי התנכלויות אנטישמיות. ומספר ניצולי השואה תושבי הצפון עמד על 606 ניצולים, וכן 512 נפגעי התנכלויות אנטישמיות.
הפרויקט הורחב בשיחות יזומות של הרשות עוד לכ-20 אלף ניצולים תושבי הדרום, ובהם מאשקלון, מנתיבות ומאופקים.
מנתונים שנאספו על ידי הרשות, בתחילת המערכה, עלה כי 93 ניצולי שואה בחרו להישאר בעוטף עזה, לרוב ללא עורף משפחתי וללא אספקה של מוצרים חיוניים, ובעוד שבני משפחתם פונו לבתי מלון. הרשות פעלה מידית לחלוקת חבילות מזון ומוצרים חיוניים לאותם ניצולים (בסיוע ועידת התביעות); וכן פעלה לשינוע תרופות עד לביתם (בסיוע קופות החולים והרשויות המקומיות).
עוד עלה מנתוני הרשות כי 190 ניצולים תושבי העוטף פונו לבתי מלון ברחבי הארץ, חלקם עם בני משפחה, אך חלקם ללא עורף משפחתי תומך. יתר הניצולים התפנו לקרובי משפחה ברחבי הארץ.רבים מהניצולים העידו על חוויית בדידות ותלישות ממרכז חייהם, וזאת גם כאשר היו עם קרוב משפחה.
הרשות הפנתה מאות ניצולים לתכנית להפגת בדידות ולשיחות עם גורמי מקצוע טיפוליים; וכן קיימה למעלה מ-120 ביקורים של עובדות סוציאליות בבתי המלונות ברחבי הארץ, מטבריה ועד אילת, וכן בביקורי בית אצל הניצולים ובני משפחתם.
בנוסף הרשות יצרה קשר עם 36 מחלקות רווחה ברשויות המקומיות ברחבי הארץ ודיווחה להן על ניצולים תושבי עוטף עזה שפונו לתחומן, והמתגוררים אצל קרוב משפחה, לצורך תמיכה חומרית (אספקת סלי מזון וצרכים אחרים) או תמיכה חברתית (מועדוני יום, מתנדבים וכו').
הרשות ממשיכה להעמיד מוקד חירום מיוחד לניצולים שנפתח ב-8 באוקטובר, מצויה בקשר שוטף עם מחלקות הרווחה ברחבי הארץ, וכן פועלת בממשקים משותפים עם משרדי הממשלה המטפלים ברשויות, ארגונים, ועמותות סיוע לניצולים.
ח"כ אורי מקלב, סגן השר הממונה במשרד ראש הממשלה:
נתונים אלו מלמדים אותנו כי אנו חייבים לפעול במיוחד בשנה זו ביתר שאת למען הניצולים, אירועי השבעה באוקטובר נתנו דוגמה בכמה שעות מה שעברו ניצולי השואה בכמה שנים על ידי מדינות, מאז יום השואה הקודם פעלה הרשות לניצולי שואה ביתר שאת והאתגרים שהציבה מלחמת חרבות ברזל. בהיקפים גדולים יותר וביצירתיות בכדי להגיע לכל ניצול וניצול בארץ. כיום אנו מבינים בצורה מוכחת יותר מה עברו ניצולי השואה וזה מצריך מכולנו לפעול ביתר שאת גם בשנה הקרובה למענם.
רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה:
אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל מתמעטת משנה לשנה, ואנחנו דואגים היום ברשות בעיקר למי שחוו את זוועות השואה כילדים ובני נוער, מי שעולם הילדות שלהם היה רווי אימה, כאב ואובדן, שעלו ארצה והקימו את מדינת ישראל, ובחודשים האחרונים בזקנתם, נאלצים לצערנו לחוות מחדש תחושות קשות אלה. אנו רואים את חובתנו ברשות בשנים אלה להתאים את המענים לצרכים של ניצולי השואה בזקנתם, לדאוג לרווחתם, איכות חייהם ובריאותם, להבטיח שיקבלו את כל המגיע להם עד הבית, ושלא יהיו לבד. אנחנו פועלים מתוך תחושת דחיפות לדאוג לכך, בשגרה וביתר שאת בחודשים האחרונים.
חשוב לנו כעם לזכור ולא לשכוח את השואה ואת ששת המיליונים, אך באותה נשימה לא לשכוח גם את אלו ששרדו את התופת ובחרו בחיים, ועדיין חיים בינינו. לסייע להם לחיות את שארית חייהם בכבוד וברווחה כשהם משמשים עבורנו בעיקר בימים אלו מגדלור של חוסן ותקווה.
לכל בקשה לבדיקת זכויות וכל סיוע שהוא לניצולי שואה ניתן לפנות למרכז המידע של הרשות בטלפון 5105*.