הקדמה: מסלול החיים
כל "מסע" הוא ייחודי, אך ישנם ציוני-דרך משותפים לרוב האנשים.
הפסיכולוגיה ההתפתחותית המסורתית מתמקדת בשנים הראשונות של המסע.
מדוע?
אורך החיים (Longevity)
אורך החיים: מספר השנים שאדם חי בפועל.
תורשה וסביבה.
הערכה: המרכיב התורשתי עומד על כ-25% (Christensen et al., 2003).
"עד 120" – גיל מקסימלי
מחלוקת בין החוקרים: האם אורך החיים המירבי עומד להשתנות?
מחקרים בקרב מאריכי-הימים.
תוחלת החיים
תוחלת החיים בלידה: הערכת מספר השנים הממוצע שאדם יחיה מיום לידתו.
החישוב נעשה לפי גיל התמותה הממוצע באוכלוסייה בשנת הלידה.
תוחלת החיים עלתה משמעותית במאה האחרונה.
למשל, בישראל תוחלת החיים בלידה ---
של ילידת 1975 - 73.9;
של ילידת 2010 – 83.4 (הלמ"ס, 2012).
תוחלת החיים בלידה משתנה בין:
שנתונים (למשל ילידי 1980 לעומת ילידי 1990)
אוכלוסיות (בין ובתוך מדינות)
גברים ונשים
תוחלת החיים בלידה בישראל
מקור: הלמ"ס, 2014
תוחלת החיים בלידה בעולם (2004)
Source: Adapted from Global Education Project. (2004). Human conditions: World life expectancy map.
מדוע עלתה תוחלת החיים בלידה?
ירידה בתמותת התינוקות והילדים.
עלייה ברמת ההיגיינה.
התפתחות הרפואה והרפואה המונעת.
עלייה במודעות להיגיינה ולאורח-חיים בריא.
תוחלת החיים באמצע החיים
תוחלת החיים באמצע החיים – מספר השנים הממוצע שאדם יחיה מאותו גיל ואילך.
שיטת החישוב: ממוצע גיל הפטירה של בני גילו ומעלה, עבור שנה מסוימת.
תוחלת החיים באמצע החיים עולה בהתמדה במדינות המפותחות.
תוחלת הבריאות
תוחלת הבריאות: הערכה כמה שנים נחייה בבריאות טובה.
מבוססת על שלושה מדדים:
תוחלת החיים ללא כל מחלה
תוחלת החיים בבריאות סובייקטיבית סבירה
תוחלת החיים במצב חולי אך ללא מוגבלות
בישראל (2007):
תוחלת החיים בלידה – 81 שנים
תוחלת הבריאות – 73 שנים
הפער הממוצע בעולם לשנת 2007 היה 9 שנים.
תוחלת בריאות במדינות שונות
הגדרות לגיל
גיל כרונולוגי: הזמן שעבר מן היום שנולדנו.
מדד שכיח בחקר הבגרות, אך בעייתי משום שאינו מעיד בהכרח על התחושה הסובייקטיבית של הגיל או על רמת התפקוד.
גיל ביולוגי: מדדי בריאות וחיוניות.
מבוסס על קצב תחלופת התאים המקובל לגיל כרונולוגי מסוים.
גיל פסיכולוגי: מדד סובייקטיבי המבוסס על התאמה לנורמות הגיל בקבוצה מסוימת.
למשל, בתרבות המערבית כיום מקובל כי צעירים פתוחים יותר להתנסויות ומוחצנים יותר. אדם בעל תכונות אלה יחווה את עצמו כ"צעיר" פסיכולוגית.
גיל חברתי-תרבותי: מבוסס תפקידים שאדם ממלא במהלך חייו.
משתנה בין ובתוך תרבויות (למשל גיל 20 בחברה החילונית לעומת החברה החרדית).
שלבי הבגרות:
(הגילאים משתנים לפי כל תיאוריה)
המעבר לבגרות (18-25)
בגרות צעירה (25-40)
בגרות אמצעית או גיל הביניים (40-65)
בגרות מאוחרת או זקנה (65+), הנחלקת ל:
Young old (65-75)
Old-old (75-85)
Oldest old (85+)
שינויים במהלך החיים:
שינויים ביולוגיים
שינויים במהלך החיים:
שינויים ביולוגיים
נראים/סמויים מהעין
"השעון הביולוגי":
הקצב שונה מאדם לאדם, אך הרצף דומה.
השעון הביולוגי – בד"כ נושא זניח, עד לתקופה מסוימת בבגרות האמצעית.
שינויים במהלך החיים:
השעון החברתי
נורמות גיל: ציפיות מבני גיל מסוים בנוגע למטלות, יחסים וכיו"ב.
שעון חברתי: תחושות הפרט בנוגע למיקומו ביחס לשינויים משותפים בקרב בני אותו גיל.
השעון הביולוגי והשעון החברתי
חשיבות השעון החברתי יורדת במהלך החיים:
באמצע החיים אנשים מודאגים פחות מן ה"משימות החברתיות" שעליהם לערוך
ה"עצמי" באמצע החיים מכוון יותר להגשמה עצמית ולצמיחה
אולם, חשיבות השעון הביולוגי באמצע החיים – דווקא עולה!
השעון הביולוגי והשעון החברתי
שינויים במהלך החיים:
תהליכי שינוי נפשיים-פנימיים
תהליכים שיש להם בסיס ביולוגי וחברתי, המשותפים לאנשים רבים מאותה תרבות.
למשל: נשיות וגבריות בבגרות המוקדמת לעומת גיל הביניים.
בבגרות המוקדמת – הבלטת המאפיינים המגדריים
בגיל הביניים – נשים נהיות אסרטיביות ועצמאיות יותר, וגברים נהיים רגישים וחמים יותר.